Bava Batra 222

Kapitel 222

א אמר ליה לשמעיה גוד לית דין צבי למילף וטעמא מאי אמר אביי אמר קרא (דברים כא, יז) בכל אשר ימצא לו לו ולא לה

1 Da sprach jener zu seinem Diener: Weiter, dieser will nicht lernen. – Was ist wirklich der Grund? Abajje erwiderte: Die Schrift sagt:von allem, was er besitzt, er und nicht sie. –

ב ואימא הני מילי בחור שנשא אלמנה אבל בחור שנשא בתולה ה"נ דשקיל

2 Vielleicht gilt dies nur von dem Falle, wenn ein Lediger eine Witwe geheiratet hat, wenn aber ein Lediger eine Jungfrau geheiratet hat, erhält er wohl!?

ג א"ר נחמן בר יצחק אמר קרא (דברים כא, יז) ראשית אונו אונו ולא אונה

3 R. Naḥman b. Jiçḥaq erwiderte: Die Schrift sagt:der Erstling seiner Kraft, seiner Kraft und nicht ihrer Kraft. –

ד ההוא מבעיא ליה לבא אחר נפלים דלהוי בכור לנחלה מי שלבו דווה עליו יצא זה שאין לבו דווה עליו

4 Diese Worte deuten ja aber darauf, daß er hinsichtlich der Erbschaft auch dann als Erstgeborener gilt, wenn er nach Fehlgeburten geboren ist; nur wenn das Herz nach ihm Schmerz empfindet, nicht aber, wenn das Herz nach ihm keinen Schmerz empfindet!? –

ה אם כן לימא קרא כי הוא ראשית און מאי אונו שמע מינה תרתי

5 Die Schrift könnte ja sagen: er ist der Erstling der Kraft, wenn es aber seiner Kraft heißt, so ist beides zu entnehmen. –

ו ואכתי אימא הני מילי אלמון שנשא בתולה אבל בחור שנשא בתולה הכי נמי דשקיל

6 Aber immerhin gilt dies vielleicht nur von dem Falle, wenn ein Witwer eine Jungfrau geheiratet hat, wenn aber ein Lediger eine Jungfrau geheiratet hat, erhält er wohl!?

ז אלא אמר רבא אמר קרא (דברים כא, יז) לו משפט הבכורה משפט הבכורה לאיש ולא משפט הבכורה לאשה:

7 Vielmehr, erklärte Raba, die Schrift sagt:ihm gehört das Erstgeburtsrecht, das Erstgeburtsrecht gilt nur beim Manne, nicht aber gilt das Erstgeburtsrecht bei der Frau.

ח והאיש את אשתו וכו': מנהני מילי דתנו רבנן (במדבר כז, יא) שארו זו אשתו מלמד שהבעל יורש את אשתו יכול אף היא תירשנו תלמוד לומר (במדבר כז, יא) וירש אותה הוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו

8 DER MANN SEINE EHEFRAU. Woher dies? – Die Rabbanan lehrten: Blutsverwandten, das ist die Ehefrau; dies lehrt, daß der Mann seine Ehefrau beerbe. Man könnte glauben, auch sie beerbe ihn, so heißt es: er beerbe sie; er beerbt sie, nicht aber beerbt sie ihn. –

ט והא קראי לאו הכי כתיבי אמר אביי תריץ הכי ונתתם את נחלתו לקרוב אליו שארו וירש אותה

9 Die Schriftverse lauten ja aber nicht so!? Abajje erwiderte: Erkläre sie wie folgt: Ihr sollt seine Erbschaft dem geben, der ihm am nächsten ist; seine Blutsverwandte soll er beerben.

י אמר רבא סכינא חריפא מפסקא קראי אלא אמר רבא הכי קאמר ונתתם את נחלת שארו לו קא סבר גורעין ומוסיפין ודורשין

10 Raba sprach: Ein scharfes Messer zerschneidet die Schriftverse!? Vielmehr, erklärte Raba, meint er es wie folgt: Ihr sollt die Erbschaft seiner Blutsverwandten ihm geben. Er ist der Ansicht, man entferne, man füge hinzu und man lege aus.

יא והאי תנא מייתי לה מהכא דתניא וירש אותה מלמד שהבעל יורש את אשתו דברי ר"ע

11 Der folgende Autor entnimmt dies hieraus. Es wird gelehrt: Er beerbe sie, dies lehrt, daß der Mann seine Ehefrau beerbe – so R. A͑qiba.

יב רבי ישמעאל אומר אינו צריך הרי הוא אומר (במדבר לו, ח) וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת וגו' בהסבת הבעל הכתוב מדבר

12 R. Jišmaél sagt, dies sei nicht nötig; es heißt:und jede Tochter, die zu Erbbesitz gelangt, in einem von den Stämmen der Kinder Jisraél, einen der Familie &c.; die Schrift spricht vom Übergange durch den Mann.

יג ואומר (במדבר לו, ז) ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה ואומר (במדבר לו, ט) ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר

13 Ferner heißt es:es soll nicht der Erbbesitz bei den Kindern Jisraél von Stamm zu Stamm übergehen. Ferner heißt es:es soll nicht der Erbbesitz von einem Stamme zu einem anderen Stamme übergehen.

יד ואומר (יהושע כד, לג) ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו וכי מנין לפנחס שלא היה לו לאלעזר אלא מלמד שנשא פנחס אשה ומתה וירשה

14 Ferner heißt es:und als Elea͑zar, der Sohn Ahrons, gestorben war, begrub man ihn auf dem Hügel seines Sohnes Pinḥas. Woher hatte Pinḥas, was Elea͑zar nicht hatte? Dies lehrt, daß Pinḥas eine Frau geheiratet hatte, die er nach ihrem Tode beerbte.

טו ואומר (דברי הימים א ב, כב) ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד

15 Ferner heißt es:und Segub erzeugte Jaír; dieser hatte dreiundzwanzig Städte im Lande Gilea͑d.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel